דין אזרחי – כל מה שחשוב לדעת

דין אזרחי הוא בעצם משפט אזרחי המתנהל בין פלוני לאלמוני או בין פלוני לחברה מסוימת. המשפט האזרחי מסדיר את הזכויות ברכוש (דיני קניין), עוסק בהתחייבויות רצוניות ולא רצוניות בין פרטים (דיני חוזים ודיני נזיקין) ובמערכת היחסים בתוך התא המשפחתי (דיני משפחה). למשפט האזרחי תפקיד חשוב בעיצוב יחסי הגומלין המתקיימים בתוך חברה אנושית, הן כדי להבטיח מערכת חברתית יציבה והן כדי לאפשר שגשוג וצמיחה חברתית וכלכלית. המשפט האזרחי מסדיר את חיי המשפחה, החברה, המסחר והכלכלה הרגילים ואינו עוסק בהתנהגויות אסורות או בפעולות שלטוניות.

משפט אזרחי מול משפט פלילי

כאמור, המשפט האזרחי מסדיר את היחסים בין שני פרטים בתוך החברה. זאת בשונה מענפי המשפט הציבורי הפלילי עוסקים במוסכמות החברתיות המבוססות על קיומם של מדינה ושל משטר מדיני מאורגן. מכך נגזרים מספר מאפיינים מרכזיים של המשפט האזרחי, אשר מבדילים אותו מענפי המשפט האחרים:
סימטריות ושיוון: ככלל הצדדים להליך האזרחי המתעסק בין היתר גם בנושא הגירושים בין בני זוג  כאשר הם נמצאים בעמדה שווה. כל המתדיינים כפופים לאותן נורמות ואין הבדל בתפקידים שהם ממלאים.
ההליך האזרחי מתנהל בין פרט אחד לזולתו ("תובע" ו"נתבע"). הצדדים בהליך האזרחי יכולים להיות בני אדם טבעיים, תאגידים, או במקרים מסוימים המדינה עצמה (כתובעת או נתבעת, למשל בגין הפרת חוזה). המשפט האזרחי אף חל על גורמים ממדינות שונות.
הבדל נוסף הוא שבמסגרת המשפט האזרחי, פגיעה בזכות מכונה "עוולה", בשונה מהמושג ה"עבירה" המשמש את ההליך הפלילי. חובת ההוכחה במשפט האזרחי מוטל על התובע, שצריך לשכנע ולהוכיח את טענתו בהסתברות גבוהה מ-50 אחוז, בשונה מההליך הפלילי שבו על המדינה להוכיח את האישום "מעבר לספק סביר". אם התביעה האזרחית מתקבלת, יינתנו לתובע פיצויים כספיים או חיוב אכיפת החוזה על הנתבע, בשונה ממשפט פלילי שבו הנאשם מקבל קנס או עונש מאסר בתנאי או בפועל.

עקרונות הדין האזרחי

ישנם מספר עקרונות יסוד המשותפים לכל ענפי דין אזרחי:

צדק מתקן – לפי עקרון זה, המערכת המשפטית תתערב רק לאור קיומה של פגיעה בזכות משפטית ובמטרה להשיב את המצב לקדמותו – קרי להעמיד את הנפגע במקום שבו היה אלמלא הפגיעה בזכותו. צדק חלוקתי – גישה זו אינה מסתפקת בהשבת המצב לקדמותו אלא בוחנת את חלוקת הזכויות המשפטיות בתוך החברה. התומכים בגישה זו סבורים שיש להתחשב בהשפעת ההכרעה המשפטית על יחסי הכוחות וחלוקת הזכויות בחברה. הכוונת התנהגות והסתמכות – עקרון זה, אשר נתמך על ידי אנשי הניתוח הכלכלי של המשפט, בוחן כיצד הכרעה שיפוטית תשפיע על התנהגות של צדדים דומים בעתיד. כך למשל, קביעה כי התנהגות מסוימת אינה מהווה עוולה משפטית, תעודד בעתיד ביצוע של התנהגות זו. אין חוטא יוצא נשכר – עקרון מופשט זה קובע כי לא ראוי שהתנהגות לא הולמת תצמיח עילה או זכות משפטית. תום לב- עיקרון זה קובע כי בעת הגעתם של שני הצדדים בחתימת חוזה עליהם להגיע בתום לב וללא אינטרסים. הכלל הראשון בדין האזרחי הוא, כי התובע את חברו, עליו מוטלת ההוכחה, וכי הנתבע אינו יעסוק בהגנתו טרם הובאו ראיות להוכחת התביעה